אפשר לעשות מזה סרט

והיום היתה ועדת התנגדויות בעריה. אני עושה היכרות עם המתנגדים, מבררת מי הוא מי. אחד המתנגדים, עורך דין במקצועו, מציע לי, על ספסל ההמתנה, לאחד את המגרשים ולבנות בשותפות. (כבר הייתי בסרט הזה עם בעל מגרש אחר). האם בגלל זה אתה מתנגד ? אני שואלת. - "כן, לא, אה , מה את אומרת" ? אני אומרת: "קודם כל נכנס לועדה" והוא משיב : "אחרי החתונה לא מקבלים נדוניה ".
באולם, יושבים צוות פנל הועדה בשולחן ממול, מצידם האחד - שורת המתנגדים. בצידם האחר - כותבי הפרוטוקול ומנגד אני יושבת, הארכיטקט - יניב פרדו ועו"ד - קובי יניב מ 'יניב זלסקי ושות''.
המתנגדים טוענים את טענותיהם . ראש הועדה מזמין נציג אחד מטעם המתנגדים ואחד מטעם הבונים. תוך דקות, כתריסר זוגות ידיים מושכות ומצביעות על התכניות הפרושות לרוחב השולחן, ראשים מצטופפים מעל ומדברים א- קפלה, בקנון ובצותא.
אחרי שנשאלו השאלות והתבררו הברורים ונראה פתאום שזה לא האויב שציפו לו, אני לוחצת את ידי מתנגדי אחד אחד והם, כבלעם בן בעור, מאחלים לי הצלחה. בחיי, אפשר לעשות מזה סרט.

החלטה

שבועות אחדים אני מסתובבת עם מערבל בטון בראש. כל מי שאני שואלת משיב: "באמת דילמה קשה". החלטתי. המיקום המיוחד, ההתרחשויות סביב, מלונות הבוטיק, הגלריות, ההתחדשות היומיומית ההולכת ומתהווה לנגד עיני עזרו לי להחליט. האוצר או הכסף?
- האוצר.

אני הולכת ברחוב ומציעים לי

מאז שקניתי את הנכס (ב 2004 , טיפחתי ושיפרתי אותו מעט), אני מקבלת הצעות למכור. מתוכים עם קנינים פוטנציאלים פוסעים ברחוב הלוך ושוב כשעיניהם נישאות למעלה אל מרפסת העמודים הפורחת ביום ומוארת בלילה, מכרים מתענינים, שכנים בעלי עינין וכסף, תיירים מצלמים את הבית ואפילו עוצרים ומצטלמים במבואה. צעירים דפקו על דלתי לא פעם ושאלו , בעינים כלות, אם יש כאן מקום להשכרה.
לאחרונה ההצעות נעשות מפתות יותר ויותר. אני משתפת איש עסקים - מכר מהשכונה, "אני קונה ממך"
הוא אומר לי ללא היסוס. מה עושים ? האוצר או הכסף ?
תודה ל משה פרידמן מ'קציר פרידמן ברק - שמאות מקרקעין' על שתמך בי בהחלטה לרכוש את הנכס..
ותודה מיוחדת לעו"ד דוד מגריזו מ'ראב"ד מגריזו בנקל ושות' , על העזרה בחוזה מול יורשי הנכס שמכרו לי.

מי אמר שאי אפשר ?

וצריך גם חניה. חייבים חנייה. וזה אמר שאי אפשר, וההוא אמר שלא כדאי, שזה יקר ומיותר ומסובך
גם כך.
וניסינו אחרת וכך ולהיפך ואחרי נסיונות מסובכים למדי, נמצא הפתרון האפשרי, הפשוט . איך לא חשבנו על זה קודם? ותודה ליניב
ותודה לאלבר מ'אופק הנדסת תנועה'.

לשמר או לא לשמר ?

לא. הבית לא מחויב שימור, אבל איך אפשר לוותר על המראה הזה ? על החן הטבוע באופי הבניה ,
על המדרגות האלה, על העמודים , על קימורי החלונות ועל החללים המוגבהים ? לא נוותר.

בית זה עיר

"העץ הוא עלה והעלה הוא גם עץ
בית זה עיר והעיר היא גם בית
העץ הוא עץ אבל העץ הוא גם עלה גדול
עלה הוא עלה אבל הוא גם עץ קטן
עיר היא לא עיר אם היא גם לא בית גדול
ובית הוא לא בית אם הוא לא גם עיר קטנה."

מתוך הספר 'Works' של האדריכל אלדו ואן אייק .

שתי דקות מהים

הבית ממוקם ברחוב שקט, שתי דקןת הליכה מהים, שתי דקות משדרות רוטשילד, חצי דקה מנוה צדק.
כל מרכז תל אביבי במרחק הליכה. רחוב שינקין, דיזנגוף סנטר, ככר רבין, בנין האופרה ועוד.

הארכיטקט הנבחר

לאחר פגישות עם אדריכלים בעלי גישות שונות, סגנון עבודה, ואשיות אחרת, בחרתי את יניב פרדו מ 'יניב פרדו אדריכלים'.
בנוסף לפרוייקטים שעשה, התרשמתי מתפיסת העולם המקצועית שלו, מדרך החשיבה ומדרך העבודה.

דלתות וחלונות

הדלתות הנפתחות אל מרפסת העמודים

חשיבה שונה

פרוייקט הבניה של הבית במוהליבר 30 בתל אביב , מונחה משיקולים של יופי ואיכות.
לא רק מטרים X כסף. האם יש עוד פרוייקט בניה שהיזם הוא אמן ?
האחריות של העמדת מבנה בעיר, השיח שלו עם הסביבה, עם העבר שלו, עם העתיד,
התנהלות הדיירים במרחב הבנוי החדש חייב להיות משהו שיש בו מעין 'נשמה יתרה'.

קישור לאתר
http://www.h-kazinitz.com/

קישור לתערוכת צילומים- פרוייקט תיעודי, סינמטק תל אביב.
http://www.mouse.co.il/CM.art_item,418,208,14657,.aspx